ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו נדחתה תביעת מזונות של אישה בטענת חוסר סמכות, שכן האישה הגישה תביעת גירושין לביה"ד הרבני בו כרכה את עניין מזונותיה

הנשיא מ' שמגר: 1. ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיו נדחתה
תביעת מזונות של המערערת.

2. הנני סבור, שהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין מזונות האישה בדין יסודה. המערערת
והמשיב חתמו בשעתו על הסכם לשלום בית ויחסי ממון, וזה קיבל, בחלקו, אישור על-ידי
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו )פסק-דין מיום 19.11 .86 בתמ"א 2994/86(.

ההסכם כלל, בין היתר, שני סעיפים שלא נכללו באישורו של בית המשפט, ואלו הם:

12". אם בעתיד במועד כלשהו יופר שלום הבית שבין הצדדים, ואחד הצדדים יביע רצונו
להתגרש, מוסכם בין הצדדים כדלהלן:

א. הצד המעוניין יגיש בקשה לגירושין לבית הדין הרבני המוסמך, והצד האחר יצטרף לבקשה
זו.

ב. כל אחד מהצדדים יעשה כל המוטל עליו וישמע להוראות בית הדין ויופיע לכל הדיונים
במועדים שיקבעו.

ג. עם הגשת התביעה לגירושין על ידי מי מהצדדים, מתחייב בזאת הבעל לעזוב

את דירת המגורים שברחוב כצנלסון 1 בראשון-לציון, ולאפשר לאשה מגורים שקטים ובטוחים
בדירה זו למשך כל ימי חייה, וזאת מבלי לפגוע בזכות הבעלות של הבעל במחצית הדירה
הנ"ל.

ד. הבעל יהא רשאי לקחת עימו את ציודו האישי בלבד, יתר תכולת הדירה תישאר לאשה.

ה. יתר הרכוש )למעט הדירה כאמור בס"ק ג' לעיל( יחולק בין הצדדים בחלקים שווים